בשביל לבקש מהמחשב משהו, אנו נצטרך לכתוב לו מה אנו רוצים. כי לשמוע או לראות – קצת קשה לו.
ואם כך, בשביל לכתוב, אנו נצטרך להסביר למחשב שני דברים:
א. שכתבנו לו משהו,
ב. שעליו לבצע את מה שכתבנו לו.
בשביל כך אנו נשתמש בשפה שהמחשב יידע להבין.
בקורס הזה, אנו נשתמש בשפת פייתון, שהיא שפה יחסית קלה ופשוטה לשימוש. (וגם שפה שמאוד נפוצה בתעשייה..)
וחשוב מאוד – בשביל שהמחשב שלכם יידע לדבר “פייתונית”, נצטרך לערוך לו היכרות עם השפה.
או במילים אחרות – “להתקין” על המחשב את השפה פייתון.
איך נעשה זאת?
ובכן פייתון היא שפה המבוססת “קוד פתוח”.
מה זה אומר? השפה, מרכיביה, ההרחבות שלה ושאר הירקות, כולם בחינם. כך שכל מה שנדרש ממנו לעשות, זה לבצע התקנה פשוטה.
4 שלבים פשוטים מאוד:
a. נלחץ על RUN (הפעל, בעברית)
b. במסך הבא, אנו נסמן את האפשרות Add Python 3.9 to PATH ונמשיך בלחיצה על Install Now
c. נאשר את דרישת המערכת לאישור ההתקנה
d. נמתין בסבלנות כדקה עד שההתקנה תסתיים.
מזל טוב! צלחנו את השלב הראשון, והנה המחשב שלנו כבר יודע לדבר “פייתונית”.
רוצים לראות?
הדרך הקצרה להפעיל את התוכנה Python שהתקנו היא על ידי לחיצה על כפתור החלונות שבמקלדת, ואז להקיש Python.
נגיע למשהו כזה:
נלחץ על התוצאה המסומנת עם רקע כתום, ויפתח לנו “מסך שחור” להקלדה, משהו בסגנון הזה:
דרך ארוכה יותר:
נלחץ על מקש החלונות ונקליד “cmd”.
כתוצאה מההקלדה, נוכל לראות חלונית בשם Command Prompt. (בעברית: “שורת הפקודה”).
נלחץ עליו. (אין סיבה להיבהל מהמסך השחור שנפתח)
המסך הזה הוא בעצם מקום שבו אפשר לדבר עם המחשב. רק שהשפה שבה אפשר לדבר איתו, היא לא שפת פייתון. (אלא שפה כלשהי אחרת, כנראה Batch Script), בשביל שנעבור לדבר עם המחשב בשפת פייתון, נקליד את המילים: “python”
מכיוון שבעת ההתקנה (בשלב 2, סעיף ב’) אמרנו למחשב להוסיף את python ל PATH, אז כשאמרנו למחשב python, הוא כבר ידע שהכוונה היא לשפה שהתקנו.
אם לא היינו מבצעים את הסימון הנ”ל, היה נדרש מאיתנו לא רק להקליד python, אלא גם למצוא את הכתובת המלאה של מה שהתקנו. למשל:
C:/Users/user/AppData/Local/programs/Python/Python39/python.exe
ובכל מקרה, התוצאה היא זהה, החלונית השחורה שפתחנו כעת “עברה” לדבר ב-Python.
איך נוודא שאכן עברנו לפייתון?
נוכל לראות את הסימן: <<<
אם בין הקלדת המילה python ועד שנוצרה השורה עם הסימן <<< הופיע איזשהו מלל, גם אם זו איזושהי אזהרה,
אל נבהל… הכל בסדר. נתעלם מכך.
נתקדם!
בואו ננסה את פקודת הפייתון הראשונה שלנו. נבקש מהמחשב “להדפיס” למסך את המילים “Hello World”
הפקודה היא פשוטה, ונעשית באופן הבא:
>>> print("Hello World")
מה עשינו?
לאחר שנלחץ אנטר, נראה שהודפס במסך המילים “שלום עולם” (באנגלית כמובן…), בדיוק כפי שרצינו.
נכון, לא מרגש מידי… אבל סתם בשביל הכיף, בואו נבקש מהמחשב להדפיס עכשיו את תוצאת המכפלה של 7 כפול 12:
>>> print(7 * 12)
ואכן, הנה התוצאה שייחלנו לה מודפסת למסך.
גם למדנו על הדרך, שהפעולה המתמטית ‘כפל’ מיוצגת באמצעות הסימן כוכבית (*)
בשביל לציין למחשב לצאת ממצב פייתון, נקליד:
>>> exit()
דרך נוספת להגיע מהר יותר לתקשורת ‘פייתונית’ עם המחשב, היא באמצעות לחיצה על חלונות, הקלדת המילה python שתציג לנו את החלונית עם המילים Python 3.9, נלחץ עליה ומיד ייפתח לנו החלון השחור, כבר במצב פייתון (עם הסימן <<<).
בכדי שנוכל לתכנת ביתר קלות, אנו נרצה להשתמש בתוכנת עריכה שבה נכתוב את הקוד ונריץ אותו. לשם כך נרצה להשתמש בתוכנה בשם PyCharm.
בואו נעקוב אחרי השלבים הפשוטים בכדי לבצע זאת:
אנו מעוניינים בגרסה חינמית לחלוטין, Free open-source, ולכן נבחר בכפתור השחור מימין עם הכיתוב Download.
וההורדה תתחיל. (במידה והתבקשתם לבחור את המיקום שאליו הקובץ יירד, תבחרו מקום כלשהו).
שלב ב’: התקנה.
נלחץ על הקובץ באמצעות העכבר, ובחלון שנפתח, נלחץ על Run (הפעל), ואז נקסט ושוב נקסט, עד שההתקנה תתחיל להתבצע. ולסיום נלחץ על “סיום” או Finish באנגלית 🙂
וזהו, סיימנו.
בואו נראה איך משתמשים בתוכנה:
נלחץ על כפתור החלונות, ונקליד: “pycharm”
נשים לב שתהיה לנו 2 תוצאות, האחת היא הקובץ התקנה שהורדנו, שהסיומת שלו היא exe. הוא פחות מעניין אותנו כרגע, אנו נבחר בתוצאה האחרת: JetBrains PyCharm Community
כשהתוכנה תעלה לראשונה, היא תשאל אותנו האם לייבא הגדרות כלשהן, נבחר כרגע שלא.
Do not import settings –> OK
נאשר את תנאי השימוש, ונמשיך OK.
בשלב הבא התוכנה תשאל אותנו האם אנו נסכים לכך שהיא תשלח מידע על השימוש שלנו. אין סיבה שכן, נבחר Don’t sent.
בחלון הבא, נבחר למטה באופציה Skip Remaining and Set Defaults.
התוכנה היא מעט “כבדה”, ניתן לה כמה שניות לעלות…
וזהו, בשעה טובה נכנסנו לתוכנה!
אנסה להסביר במילים כיצד ליצור פרוייקט חדש. אם לא הצלחתם או הסתבכתם באחד השלבים, סרטון קצר שמופיע מיד לאחר מכן, יסכם ויציג את הפעולות הנדרשות.
אם זו הפעם הראשונה שאנו פותחים את התוכנה, היא תציע לנו לפתוח פרויקט חדש או לטעון אחד קיים.
בואו נפתח פרויקט חדש: Create New Project
התוכנה תציע לנו לקרוא לו שם. בואו נקרא לו my_first (סתם לדוגמה), ונלחץ על Create.
ניתן לתוכנה כמה רגעים ליצור את הפרויקט,
ייתכן והתוכנה תציע לנו עכשיו טיפים\מדריך כלשהו, נבחר ב Close.
נראה כעת בחלון התוכנה שבצד שמאל את מבנה הקבצים של הפרוייקט.
בשלב הזה אנו נבחין בתיקיית הפרוייקט הקרויה כשם הפרויקט my_first
בתוך התיקייה, ישנה עוד תיקייה בשם venv. נתעלם ממנה.
אנו נרצה להוסיף קובץ לפרוייקט שלנו, ולכן בקליק ימני על שם התיקייה my_first, נבחר ב: new
מתוך האופציות, נבחר ב: Python File
התוכנה תבקש ממנו לקרוא לקובץ החדש בשם. אז בואו נקרא לו file_1 ונלחץ אנטר.
נשים לב שכרגע הקובץ נוצר, והוא אף פתוח בחלק הימני (הגדול) של חלון התוכנה.
(סתם הערה: אנו יכולים ליצור עוד קבצים, ולפתוח אותם במקביל.)
התקדמנו!
מקווה שהצלחתם בעצמכם ליצור קובץ פיתון חדש. כעת נכתוב את הפקודה (תכתבו בעצמכם! בלי העתק-הדבק):
print("Hello World")
בשלב הבא אנו נרצה להריץ את הפקודה שכתבנו בקובץ.
הדרך הפשוטה: נלחץ קליק ימני על הקובץ איפשהו, ונבחר באופציה “Run file_1”
דרכים נוספות להרצה:
כל אחת מהאופציות זהה, ומשמעה להריץ את הקובץ file_1.
כאשר נריץ, אנו נראה את הפלט הרצוי לנו בחלק התחתון של חלון התוכנה.
בחלון התחתון מופיעים שלושה דברים:
שמשמעותן – הרצת התוכנה הסתיימה בהצלחה 🙂
בסרטון נראה שוב את השלבים שזה עתה עשינו:
אם נשים לב, כל הקלדה שלנו בקבצים שבפייצ’ארם, לא דורשת ביצוע “שמירה”, למעשה כל פעולה שלנו בפייצ’ארם, נשמרת מיידית.
כמו כן, נשים לב שאם כעת נסגור את התוכנה לגמרי, וניכנס אליה מחדש, התוכנה תפתח מעצמה את הפרויקט היחידי שיצרנו. אם יש לנו יותר מפרויקט אחד, התוכנית תציע לנו לבחור לפתוח את אחד מהפרויקטים הקיימים, כמו בדוגמה בתמונה:
לחילופין, נוכל גם לבחור ללחוץ על הכפתור New Project ליצירת פרוייקט חדש.
חבר’ה, אם שרדנו עד כאן, המצב שלנו נהדר.
נסכם מה היה לנו עד כה:
העבודה עם תוכנת עורך, תקל עלינו מאוד. למרות שאנו לא רואים זאת מיד…
כן נוכל לשים לב, שהעורך יודע להשלים לנו מילים, אם נקליד רק pr הוא יציע לנו להשלים ל print.
ונוכל “להסכים” עם הצעת ההשלמה הזו ע”י לחיצה על Tab.
כמו כן, העורך יודע לצבוע יפה את הצבעים של המילים הכתובות.
כמובן נשים לב לזה יותר בפרקים הבאים שנדע לכתוב יותר מפקודה בודדת 🙂
חברים. סיימנו בהצלחה את הפרק הראשון,
ויאללה מכאן והלאה כל העבודה שלנו תהיה מול המסך של העורך, בו פשוט נכתוב פקודות שונות ומשונות.