fbpx

01. מבוא והתקנה

בשיעור זה אנו נלמד על המונח שיצא לנו לשמוע לא מעט בחיים, “דאטה בייס”, או בעברית “מסד נתונים”.

הגדרה (ויקיפדיה):
בסיס נתונים או מסד נתונים (באנגלית: Database – דאטה בייס, או בקיצור DB) הוא אמצעי המשמש לאחסון מסודר של נתונים במחשב, לשם אחזורם ועיבודם. בסיס נתונים מאוחסן באמצעי אחסון נתונים, בדרך כלל על גבי דיסק קשיח, המאפשר גישה ישירה לנתונים. הגישה לבסיס הנתונים נעשית באמצעות תוכנה ייעודית – מערכת לניהול בסיס נתונים (DBMS – Database Management System). בסיס הנתונים בנוי לפי מודל לאחסון הנתונים, כמו מנגנונים פנימיים למיון ולחיפוש.

בואו נשתמש במילים שלנו.

מכיוון שחלק מהנתונים של תוכנות מחשב נדרשים לשמירה לטווח ארוך, עלה צורך במנגנון נוח שיאפשר שימוש בדיסק קשיח של המחשב לצורך שמירת מידע.

למשל, נניח שיש לנו תוכנה שאוספת מידע (לטווח ארוך) כמו למשל שמות משתמשים. אנו נרצה לשמור את המידע הזה בצורה מאורגנת ונוחה, באופן שיאפשר לנו לפחות את כל הפעולות הבסיסיות הבאות:

  1. הכנסת מידע חדש (למשל שם משתמש חדש שנוצר בתוכנה)
  2. חיפוש ושליפה של מידע קיים
  3. מחיקה של מידע
  4. עדכון מידע קיים

אנו יכולים כתרגיל (ולא נעשה זאת פה…) ליצור קוד ששומר את המידע בקבצים על המחשב, באותו אופן שלמדנו לכתוב לקבצים בקורסי התכנות (פייתון או CPP), ואז נוכל גם לממש פונקציות שתעשנה את ארבע הפעולות הנ”ל.

זה טוב ויפה לתרגול, אבל ישנם ממשקים שכבר עשו זאת בצורה יעילה ונוחה יותר, מבלי שנצטרך בעצמנו להגדיר כל דבר. ממשקים אלו הינם ממשקי DB (דאטה בייס).

בקורס זה אנו נלמד להשתמש בתוכנה לניהול מסד נתונים (דאטה בייס) בשם “מונגו-דיבי” או MongoDB, (בקצרה MDB). בשביל הנוחות, אקרא לו בהמשך המדריך בעברית פשוט “מונגו”.

ישנם סוגים רבים של ממשקי דאטה-בייס, הבחירה במונגו היא גם בגלל הפשטות של העבודה שלו (למי שקצת מכיר – זהו מסד נתונים שאינו רלציוני, בשונה מעולם ה SQL-ים שהם DB רלציוניים), וגם בגלל שהוא מאוד נפוץ…

תחילה נתקין את מונגו על המחשב. ולאחר מכן, נלמד לעבוד איתו בשני שלבים נפרדים.

בשלב הראשון אנו נלמד להכיר את הממשק הישיר מול התוכנה. מה שנקרא גם Interpreter, שזוהי שורת פקודה, כמו המסך השחור CMD של חלונות. (או טרמינל, במערכת הפעלה לינוקס). אנו נלמד ליצור דאטה בייס חדש, ואז להשתמש בו בשביל לשמור מידע, לעדכן ולמחוק, וכל זאת, בלי שימוש כלל בפייתון, אלא רק דרך הממשק של MongoDB ישירות.

במסגרת השלב הזה, אנו קצת יותר נעמיק בהבנה של הפעולות.

בשלב השני, לאחר שהכרנו את הפעולות שמונגו מבצע, אנו נלמד לעשות את הכל דרך פקודות פייתון בתוך הפרוייקט פייתון שלנו, דרך פייצ’ארם.

אז נתחיל עם השלב הראשון. נלמד להתקין את התוכנה.

התקנת MongoDB

א. הורד את קובץ ההתקנה מהאתר הרשמי mongodb.com. תוכלו להשתמש בקישור הבא (שימו לב, זה ל-Windows):
https://fastdl.mongodb.org/windows/mongodb-windows-x86_64-5.0.3-signed.msi

ועדיף להיכנס לאתר, לא מורכב מידי… ולוודא שאתם מורידים את הגרסה האחרונה.
https://www.mongodb.com/try/download/community

הגרסה Community הסטנדרטית, היא חינמית לחלוטין. 

ב. נריץ את הקובץ שהורדנו, במסכי ההתקנה נסמן Next והסכמה לתנאי השימוש. 
במסך הרלוונטי נוכל לבטל את אופציית התקנת ה-“תצוגה הגרפית”.

מזל טוב, יש לכם מונגו על המחשב.

בשביל להשתמש במונגו, אנו נצטרך לבצע שני דברים.

  1. להגיד לתוכנה של מונגו להתחיל לפעול, שזה משהו שירוץ ברקע ואנו לא ממש נראה אותו במחשב. 
  2. ברגע שישנו “שרת” שרץ (שזה מה שעשינו בפעולה הראשונה), אנו נוכל לפתוח “ממשק שיחה” מול התוכנה.

אז בואו נעשה את 1:

לאחר ההתקנה, תחת Program Files, בתיקייה: Program Files\MongoDB\Server\4.4\bin

אנו נזהה קובץ בשם mongod”, וכל מה שנדרש מאיתנו, זה פשוט להפעיל אותו.

הערה: למי שעובד ב-Linux ישנו צורך להריץ את הקובץ בהרשאת מנהל Sudo.

מה עשינו? 

מהדוקומנטציה הרשמית: (https://docs.mongodb.com/manual/reference/program/mongod/)

mongod is the primary daemon process for the MongoDB system. It handles data requests, manages data access, and performs background management operations.”

ואם לא הבנתם: אנו “הרמנו” שרת של ה-DB, שכעת נוכל להשתמש בו מכל מקום במחשב. זה בעצם “תוכנה” שרצה ברקע, ויודעת לקבל ולטפל קריאות שיבוצעו ממקומות אחרים.

ואם אנו רוצים להיות מתכנתים, אנו נרצה גם על הדרך ללמוד מונח בעולם התכנות, Daemon Process (שיש עליו אפילו ויקיפדיה).  כאשר אנו מריצים משהו ברקע, הוא נקרא “דימון”, במקרה שלנו הרצנו “שרת” כדימון. שרת שיודע להקשיב ולבצע פקודות שאפשר לשלוח לו. 

השרת (תוכנת המונגו שרצה ברקע), מחובר לפורט במחשב. שנסתכל על זה כרגע כאילו זו נקודת תקשורת כלשהי ברמת המחשב, כאשר התוכנה שרצה על המחשב, יכולה “לתפוס” את נקודת התקשורת הזו, ו-“להקשיב” לפעילות שתקרה שם.

ממקום אחר לגמרי, אנו נוכל לשלוח מידע לאותו פורט, בידיעה שמי שמקשיב לפורט הזה, הוא מונגו.

אז איך באמת אפשר לתקשר עם השרת?

אז קובץ נוסף שנראה באותה תיקייה שבה ישב הדימון, נקרא: mongo

אנו פשוט נלחץ עליו כך שייפתח לנו חלון “שחור” כמו CMD. שורת פקודה שמחכה למוצא פינו.

חלון CMD

המסך הזה הוא הממשק הישיר שלנו למונגו, דרכו נוכל ליצור ולטפל במידע במסד הנתונים. זהו ממשק שהתוכנה מונגו עצמה מספקת עבורנו, כדי שנוכל דרכה לפנות ל-“שרת” (הדימון) שרץ במחשב.

אוקי, עד כאן תאוריה,

מעכשיו אנו פשוט נלמד פקודות כאלו ואחרות בשביל לדבר עם מונגו – השרת דימון שרץ ברקע.

והנה נכיר את הפקודה הראשונה בממשק של מונגו, ונקליד: show dbs”

פקודה זו תציג לנו את הדאטה-בייסים שמוגדרים לנו במחשב. מכיוון שטרם הגדרנו כאלו, אנו לא נראה כל תוצאה. (לפעמים ישנם כאלו שיופיעו, שהם הברירת מחדל, כמו admin, local ולפעמים גם config.) אז או כלום, או משהו כזה:

				
					> show dbs
admin   0.000GB
config  0.000GB
local   0.000GB
>_
				
			

כמובן, לאחר שניצור DB משלנו, נוכל לראות אותו כאן, וזאת נעשה בשיעור הבא.

כניסה

שכחתי סיסמה

אין לך חשבון? להצטרפות

איפוס סיסמה:

שכח את הסיסמה? הזן את שם המשתמש או כתובת הדואר אלקטרוני. תקבל קישור לאיפוס סיסמה באמצעות דואר אלקטרוני.

ברכות! סיימתם את השיעור הראשון בקורס!

עשיתם את הצעד הראשון בדרך שלכם להיות מתכנתים מקצועיים
הצטרפו אלינו כדי להמשיך במסלול שיוביל אתכם לעתיד בהייטק

שינוי סיסמה

עריכת פרטים אישיים